מאגרי תפיסת מי שטפונות בנגב - בדיקת צורך נוכחי והמלצות לעתיד

פיתוח עץ החלטות לקביעת אופן הטיפול במאגרים נטושים

סוללת מאגר נחל בוקר

המזמין: רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור

שנים: 2016-2019

בעבודה בחנו את דרכי הטיפול בעשרות מאגרים לתפיסת מי שטפונות הפזורים ברחבי הנגב ומרביתם אינם משמשים עוד לתפקידם המקורי.

במרחבי הנגב ומישור החוף הדרומי נבנו בשנות ה- 60 ' וה- 70 ' של המאה הקודמת מאגרים רבים בנפחים של אלפי מ"ק עד מאות אלפי מ"ק לצורך תפיסה וניצול של מי השטפונות להשקיה חקלאית.

כיום חלקם הגדול של המאגרים אינו משמש עוד לתפקידו המקורי וחלקם מהווים גורמי סיכון בטיחותיים.

עם השנים, היעדר תחזוקה הביא לכך שבמאגרים רבים נפרצה סוללת הסכר והם אינם מסוגלים לשמש לאגירה והשהייה של מי הנגר. במאגרים בהם הסוללה קיימת, מצטבר מידי שנה סחף המקטין את נפח המאגר.

מרבית המאגרים – שבעת הקמתם נמצאו בלב שטחים חקלאיים שיועדו להשקיה ע"י מי המאגרים – נמצאים כיום בלב או בסמיכות לאזורי ישוב. קרבה זו גורמת לכך שהמאגר עלול להוות בעיה בטיחותית לאוכלוסיה שמסביבו.

במקרים רבים עלויות המים הזמינים כיום לשימוש ממקורות אחרים נמוכה משמעותית מזו של ניצול המים מהמאגרים עצמם.

בהיעדר גורם אחראי על מרבית המאגרים, הוחלט כי רשות ניקוז שקמה בשור תבחן את הנושא במסגרת תכנית האב לניהול הנגר העילי בשטחה.

במהלך העבודה בחנו כ- 25  מאגרים מאזור כפר עזה בצפון מערב ועד שדה בוקר בדרום ובנינו מתודולוגיה לקביעת הטיפול בהם. במתודולוגיה נלקחו בחשבון קריטריונים כגון חשיבות המאגר ותרומתו לריסון הנגר, היבטים בטיחותיים, היבטים אקולוגיים והנדסיים. על בסיס ניתוח של כלל ההיבטים הללו נקבעו המלצות לאופן הטיפול בכל אחד מהמאגרים.